בעבר, בעיות גופניות רבות שהרפואה לא ידעה להסביר נקראו בשם כולל “הפרעות פסיכוסומאטיות”, כשהכוונה היא שהסימפטומים הפיזיים מופיעים כתוצאה מהמצב הנפשי. כיום הדעה הרווחת היא סברת המקור הכפול, לפיה אצל חלק מהסובלים מסימפטומים גופניים ללא הסבר רפואי המקור המרכזי הוא ביולוגי, בעוד שאצל אחרים המקור המרכזי הוא גורמים פסיכולוגים. גישת המקור הכפול היא בעלת חשיבות בטיפול בחולים, היות והיא מסייעת להתאים את הטיפול האפקטיבי ביותר – אנשים שהמרכיב הביולוגי חזק אצלם יפיקו יותר מהתערבויות פרמקולוגיות בעוד אחרים יכולים להפיק מטיפול פסיכולוגי.

גורמים ביולוגים ופסיכולוגים בהיווצרות תלונות גופניות ללא הסבר רפואי
סנסיטיזציה, כלומר רגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית נחשבת כבסיס הביולוגי לתלונות גופניות ללא הסבר רפואי. רגישות יתר זו גורמת לכך שתחושות גופניות שאינן נחוות כמציקות או מזיקות אצל רוב האנשים נחוות באופן מועצם וגורמות לאי נוחות או כאב.

קטסטרופיזציה והפניית תשומת הלב לסימפטומים גופנים הם מרכיבים חשובים בהשפעות הפסיכולוגיות על הפרעות סומטופורמיות. המוח מקבל באופן שוטף דיווחים מכל חלקי הגוף, כאשר רוב הדיווחים אינם מגיעים למודעות, היות ואין להם חשיבות מיידית. הפניית תשומת הלב לגוף וחיפוש סימנים לבעיה פיזית יגבירו את הסיכוי לשים לב לתחושה לא מזיקה שלרוב הייתה עוברת מבלי שהאדם היה מודע לה. מהרגע שאותר סימפטום פיזי האדם מתמקד בו, מיקוד המאפשר לו לשים לב לכל שינוי, ולו המינורי ביותר, בתחושתו.  פעמים רבות תשומת לב לסימפטומים גופניים מגיעה יחד עם קטסטרופיזציה – נטייה לפרש את התחושות הגופניות בצורה השלילית ביותר.

הגורמים הביולוגים והפסיכולוגים משתלבים פעמים רבות בהיווצרות תלונות גופניות ללא הסבר רפואי. כך לדוגמא סנסיטיזציה יכולה להוביל להקדשת תשומת לב רבה לתחושות גוף שונות, וכתוצאה, לייחוס חשיבות רבה לתחושות אלו וראייתן באופן קטסטרופלי. תפיסה קטסטרופלית מגבירה עוד יותר את תשומת הלב לסימפטומים פיזיים, וכיוון שהאדם מכוונן אליהם, כל שינוי בתחושה צפוי להגיע לתודעתו ולחזק את תחושתו שהוא סובל מבעיה פיזית.

כך למשל, אצל אנשים רבים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS) קיימת סנסיטיזציה לתחושות המשודרות מהמעי, כך שגם התמלאות חלקית של פי הטבעת או המעיים גורמת לכאב. כתוצאה, החולה קשוב לתחושות גופניות מאזור המעיים ועלול לפרש שינויים שאדם אחר לא היה מקדיש להם תשומת לב ככואבים או כאינדיקציה להופעה קרובה של סימפטומים גופניים נוספים הקשורים להפרעה, כגון שלשול. פירושים אלו של הסימפטומים הפיזיים עלולים לגרום להיווצרות בעיות פסיכולוגיות או בעיות פיזיות נוספות.

מחקר שנערך על סובלים מ-IBS מעיד על הקשר בין סימפטומים גופניים לסימפטומים פסיכולוגים. במחקר נמצא כי אנשים שסבלו ממצבים רפואיים נלווים סבלו גם מרמות חרדה גבוהות, דאגה לבריאות, הפרעות במצב הרוח, אירועי חיים אברסיביים ואיכות חיים נמוכה יותר מאנשים עם מעט או ללא מצבים נלווים. קשה לדעת אם התחלואה הכפולה גרמה לסימפטומים הפסיכולוגיים או שהסימפטומים הפסיכולוגיים הגבירו את הפגיעות ללקות במחלות נוספות. מחקר שנערך על אולקוס מצא כי כאשר יש שיפור ללא חזרה באולקוס, החרדה יורדת לרמות רגילות, לעומת זאת, כשיש התקפים חוזרים ונשנים, רמת החרדה עולה. החרדה, בתורה, עלולה להחריף את הסימפטומים הגופניים ולהעלות את תכיפות ההתקפים.

באופן דומה, קיים קשר בין מצבי לחץ בחיים לבין סימפטומים גופניים. מצבים שהאדם חווה כמלחיצים עלולים להגביר את הסימפטומים הפיזיים, הסימפטומים בתורם עלולים לתרום לתחושת לחץ או חרדה וחוזר חלילה.


מידע נוסף שיכול לעניין אותך