פוריות

פוריות

הורות והקמת משפחה משקפים ערך בסיסי בחברה הישראלית. על נושא ההורות יצאו בארץ אין ספור מאמרים, שירים וספורים המתארים את ההורות כמי שקיימת למען התינוק, שכל הווייתה פונה אל סיפוק צרכיו, טיפוחו וגידולו. כאינדיבידואלים החיים בחברה אנושית בכלל ובחברה הישראלית בפרט, מושרשת בתוכנו האמונה שיום יבוא ונהיה הורים. וכך, מגיע היום בו קיבלתם החלטה משותפת להביא ילד לעולם, אך אחרי שנים של מאמצים לא לשכוח אף גלולה ולהשתמש באמצעי מניעה, אתם מגלים פתאום שמבחינת הגוף, הבאת ילד לעולם אינה דבר פשוט.

מתי אי כניסה להריון מוגדרת כבעיית פוריות?

בעיית פוריות תוגדר על ידי רופאים לרוב לאחר שנה של קיום יחסי מין באופן קבוע ולא מוגן, שאינה מסתיימת בהריון או בעקבות הריון בלידה של עובר חי. ישנם שני תתי סוגים עיקריים של בעיות פוריות אשר מתייחסים למצבה של האישה בלבד. חוסר פריון ראשוני מתייחס למצב לפיו אישה אשר מעולם לא הייתה בהריון אינה מצליחה להתעבר או חווה הפלות חוזרות ונשנות במהלך ההיריון. חוסר פריון משני מציג מצב לפיו האישה הייתה בהיריון בעבר, אך כיום אינה מתעברת או סובלת מהפלות. למרות התייחסות זו יכולות להיות גם מגוון סיבות הקשורות בגבר ובאיכות הזרע שלו.
בעיות פוריות שכיחות בכ- 15% מהזוגות המנסים להרות, והטענה היא כי רעלים סביבתיים, כימיקלים והורמונים במזון שאנו צורכים מעלים עם השנים את שכיחותן של בעיות הפיריון. למרות שבקרב הציבור בעיות פוריות נחשבות לרוב כבעיה נשית, בכ- 40% – 50% מהזוגות המתקשים להרות, הסיבה לחוסר הפריון קשורה בגבר.
למרות התקדמות רפואית וטכנולוגית משמעותית בעשורים האחרונים בתחום הפוריות, כיום בין 5%-10% ממקרי חוסר הפוריות אינם מוסברים מבחינה רפואית, עובדה אשר בפני עצמה מקשה על ההתמודדות עם חוסר הפריון; בשל סיבוה זו בני זוג רבים אינם יודעים לאילו טיפולים רצוי שיפנו ומתי מומלץ להפסיק את ניסיונות ההתעברות ולחפש אלטרנטיבת הורות חדשה.

התמודדות נפשית עם בעיות פוריות

חוסר פריון אינו סטאטוס רפואי בלבד אלא בעל השפעות פסיכולוגיות, חברתיות ומקצועיות. באופן טבעי, אצל מרבית האנשים יצופו חששות רבים ותחושת חוסר וודאות לגבי העתיד- הסיכוי הקיים כי לא תוכל/י להוריש את ההיסטוריה הגנטית שלך או להביא ילד אשר ישקף את התכונות האהובות אצל בן או בת הזוג ושלך. חוסר פריון נחווה כקשה יותר בקרב אנשים אשר עבורם הבאת ילדים לעולם הינה מטרת חיים ומהווה חלק חשוב מזהותם העצמית. תופעה זו מציבה בפני האדם התמודדויות רבות המאתגרות את ערכיו הבסיסיים ביותר ואמונותיו – לגבי עצמו, יחסים בין אישיים, מהות החיים ואלוהים.
ברמה היומיומית, בעיות פוריות מפגישות אותך עם הצורך לפתח יכולת לצרכנות נבונה של מידע רפואי ולהתמודד ביעילות עם תהליכי קבלת החלטות מורכבים. ראשית כל, האם להתחיל בטיפולי פוריות, מהו סוג הטיפול המועדף, תדירות הטיפולים, התמודדות עם העלויות הכלכליות הכבדות של הטיפול, ניהול תקשורת טובה עם בן או בת הזוג תוך כיבוד רגשותיו ורצונותיו, התמודדות עם לחץ הזמן. התוצאה היא פעמים רבות סיר לחץ שהולך ומתעצם.
תופעת חוסר הפריון עלולה לעורר לעיתים קרובות תחושות של אחריות אישית, פגיעות, אכזבה ותסכול אצל האדם הסובל מהבעיה. פעמים רבות מתעוררת תחושת אשמה ולעיתים אף היענשות לאור חוסר הפריון וזאת למרות העובדה שלמעשה אין לך שליטה על הפוריות שלך. לאור זאת, פעמים רבות, האדם מרגיש צורך בקבלת תמיכה חיצונית ומקצועית עבורו כיחיד או כזוג. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לעזור בפיתוח אסטרטגיות התמודדות, תיקון טעויות חשיבה וניהול יעיל של המצב, ואף עשוי לתרום בהתמודדות עם שאלות הנוגעות לזהות העצמית, דימוי הגוף, המערכת הזוגית ואף שאלות קיומיות יותר.

כיצד בעיות פוריות משפיעות על הזוגיות?

כיחידה זוגית אתם חווים שינויים רבים לצד גילוי בעיות הפוריות. לפתע, מתעוררים או מתחזקים פערים בתפיסות לגבי משמעות ההורות ולאור זאת גם התייחסות שונה לתופעת חוסר הפריון וטיפולי הפוריות. קושי משמעותי עולה כאשר ההורות נתפסת אצל בני הזוג כהיבט משמעותי להמשך הזוגיות שלהם.
בן או בת הזוג שאינם סובלים מבעיית הפוריות לרוב חווים הקלה מסוימת לאור העובדה כי אינם מהווים חלק מבעיית הפוריות. עם זאת, גם להיות הצד ה”בריא” היא חוויה לא קלה, שעלולה לעורר תחושות אשם וקונפליקטים. כך למשל, יש אנשים המנסים ליצור תשתית נוחה ומקבלת עבור הצד השני, להוות משענת תומכת לאורך טיפולי הפוריות ומצד שני, מתעוררת אצלם תחושה של כעס אשר לרוב משרתת ככיסוי לרגשות עמוקים יותר של אובדן, אבל ועצבות.
טיפולי פוריות משפיעים גם על חיי המין שלכם; הסקס משרת ברובו את מטרת ההתעברות, וכך מאבד מאפקט העונג, הקרבה וחיזוק האינטימיות ביניכם. הוא הופך לנשלט בידי לוח זמנים, פחות ספונטני ויותר שגרתי. פעמים רבות טיפולי הפוריות עצמם והבדיקות הרפואיות פוגעים בתשוקה ויש לשקמה.
למרות הקשיים השונים, תהליך ההתמודדות עם בעיית הפוריות לעיתים מהווה מרחב לחיזוק הזוגיות כאשר בין בני הזוג מתפתח שיח בונה ובעל דגש על תקשורת יעילה, פתוחה וכנה תוך כיבוד צרכיו ורצונותיו של האחר. מטרת הטיפול הפסיכולוגי בהקשר הזוגי מתמקדת בהמשגת הסיטואציה כ”בעיה שלנו” כי הרי בסופו של דבר מדובר באובדן משותף של בני הזוג, תוך הבנה כי מדובר בתהליך התמודדות וקבלת החלטות משותפת, בדומה להחלטה המקורית להבאת צאצא. מטרה חשובה היא הפחתת תחושות לא נעימות כגון כעס והאשמה הדדית תוך שימת דגש על פיתוח וחיזוק אלמנטים של שיתוף, קבלה והבנה הדדיים בין בני הזוג.

טיפולי פוריות והשלכותיהם

יותר ממחצית הזוגות הסובלים מבעיות פוריות, מחליטים בשלב כזה או אחר להתחיל בטיפולי פוריות, בתקווה כי התהליך יסתיים במהירה ובתוצאה המיוחלת של הבאת ילד או ילדה לעולם. התקופה של טיפולי הפוריות טומנת בחובה חוויה נפשית עוצמתית ומלאת תהפוכות רגשיות. בני הזוג כיחידים וכמערכת זוגית, עלולים לחוות חוסר ודאות ולנוע במעגליות בין ייאוש לתקווה אשר בסופו של דבר מובילים לסטרס רב.
לאור זאת, יש צורך בתמיכה מרובה מבחינה רגשית, צמצום הפאניקה, התאמת ציפיות וחשיבה עתידית. לעיתים ישנה הרגשה של תחרות מול עצמך, מול אנשים אחרים ומול הזמן כאשר למעשה התהליך מצריך סבלנות רבה לאור העובדה שהטיפולים יכולים להימשך חודשים ארוכים ואף שנים. כמו כן יש צורך בהבניית ציפיות ריאליות בנוגע להצלחת טיפולי הפוריות מצד אחד, תוך הפגנה אסרטיבית של הרצונות והצרכים מול הרופאים, מצד שני.

הפסקת טיפולי פוריות

לאחר תקופה, לרוב ארוכה, של ניסיונות התעברות וטיפולי פוריות מתישים, נבנית בהדרגה ההכרה כי למרות הצער, לא תהיה אפשרות להביא ילדים ביולוגיים וכזוג נמנעת מכם האפשרות ליצור יחדיו דמות חדשה בצלמכם. קבלת ההחלטה להפסיק את טיפולי הפוריות ולפנות לאלטרנטיבת הורות חדשה טומנת בתוכה קושי רב גם כאשר זו ההחלטה הנבונה. ישנה התמודדות עם תחושות של כישלון, תסכול, כעס, חשש מחרטה ואף הקלה. מצד שני יש צורך להכיר במציאות ולשקול את הפסקת הטיפולים המתישים בעיקר כאשר סיכויי ההצלחה קלושים, כאשר אתם חווים דיכאון, הדבקות בטיפולים הופכת להרסנית וניסיונות ההתעברות משרתים רעיון לפיו ההיריון שווה כל מחיר, אפילו את הבריאות והנישואים.
מצד אחד, הפסקת טיפולי הפוריות מהווה תחילתו של תהליך אבל על אובדן החיים הפוטנציאליים וההמשכיות הגנטית, אך מצד שני חלום ההורות איננו בטל ולהיות הורים בסופו של דבר הינה המטרה החשובה ביותר. כך זוגות רבים בוחרים לפנות לאלטרנטיבת הורות חדשה כגון, פונדקאות או אימוץ. זוגות אשר מחליטים להישאר ללא ילדים לרוב מפנים את משאביהם כלפי מטרות חדשות המעוררות סיפוק והעצמה אישית. ההחלטה להמשיך הלאה קשה עוד יותר עבור אנשים שלאורך חייהם הגיעו להישגים באמצעות הפעלת מאמץ ויכולת התמדה, וכעת חווים את הצלחת טיפולי הפוריות כדבר הנתון לשליטתם, כאשר למעשה מדובר בסיטואציה שהצלחתה אינה מובטחת ואינה תלויה בידיו של האדם המתמודד.

קשיי פוריות והתמודדות עם הסביבה

ההתמודדות עם תופעת חוסר הפריון אינה מסתכמת רק לגבולות האדם או המערכת הזוגית, אלא חולשת גם על תחומי חיים נוספים ומצריכה דו-שיח אל מול בני המשפחה והסביבה הקרובה והרחוקה. בעולם חברתי המדגיש פוריות ומשפחתיות, בני זוג המתמודדים עם חוסר פריון עלולים לחוות כאב ובידוד חברתי. בני משפחה וחברים מביאים ילדים לעולם, אינם מודעים לקשיים אשר חווים בני הזוג ואף נוטים לספק עצות, הערות והארות למיניהן.
אז נשאלת השאלה- איך מגיבים ולמי מספרים, כמה ואיך? התשובה לכך תלויה באישיותו של האדם ואמורה לעלות בקנה אחד עם תפיסותיו ורצונותיו ועם אלו של בן/בת הזוג. עם זאת יש גם צורך בפיתוח אסטרטגיות התמודדות אל מול הסביבה כאשר קבלת ההחלטות בכל הנוגע לטיפולי הפוריות ולאלטרנטיבות הוריות, שייכת למסגרת האישית והזוגית תוך שמירה על גבולותיה ומניעת התערבות יתרה ומכבידה מצד הסביבה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בבעיות פוריות

החוויה של חוסר פריון על כל היבטיה דורשת תמיכה רבה, עיבוד של רגשות ומחשבות ובני הזוג צריכים להתמודד עם קשיים רבים שעולים. ההתמודדות הפיזית והרגשית — מרגע גילוי הבעיה, לאורך תקופת טיפולי הפוריות ולעיתים עד ההכרה כי רצוי לחפש אחר אלטרנטיבה חדשה- מצריכה משאבים נפשיים רבים ומשפיעה על כל היבטי החיים (זוגיות, משפחה, חברה ועבודה).
טיפול פסיכולוגי אינו יכול כמובן לפתור את בעיות הפוריות, אך יכול לסייע רבות בהתמודדות הרגשית עימן, הפחתת החשיבה פסימית, פיתוח דפוסי התמודדות אדפטיביים ושיפור באיכות החיים.