טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול נפשי קצר מועד וממוקד מטרה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס על ההנחה שגם במצבים בהם איננו יכולים להשפיע על גורמים סביבתיים או ביולוגים, איננו חסרי אונים – החשיבה וההתנהגות שלנו קובעות באופן ניכר איך נתמודד עם המצב, לטוב או לרע. בהתאם, מטרתו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא לגלות דפוסי חשיבה או התנהגות המפריעים לנו להתמודד עם המציאות באופן מועיל, ולסייע לנו לרכוש דפוסים חדשים, אדפטיביים יותר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בעת מחלה

מחלה היא מצב המערער את המציאות שחיינו בה עד כה ומעמיד פעמים רבות בסימן שאלה תפיסות בסיסיות שלנו לגבי העולם ואת הדרך בנו אנו רואים את עצמנו, את יכולת ההתמודדות שלנו ואת הקשר שלנו עם אנשים אחרים. התפיסות משפיעות הן על מצב הרוח והן על דרך ההתמודדות, ועל ידי כך גם על מצב הבריאות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מדבר על משולש של מחשבה-התנהגות-רגש, כאשר שינוי באחת הצלעות במשולש ישפיע על האחרות. הטיפול מתמקד בחשיבה ובהתנהגות על מנת לשפר את יכולת ההתמודדות של האדם ואת מצב רוחו.

ניקח לדוגמא התמודדות של שני אנשים עם אירוע לב. האדם הראשון חושב: “זהו, אני חולה, מעכשיו זאת רק שאלה של זמן עד שיהיה לי אירוע לב נוסף”, הוא עלול לחוש מדוכא או חסר תקווה, לא להקפיד על תזונה והתעמלות שהומלצו לו על ידי רופאיו היות ו”ממילא הכול אבוד” וכתוצאה מכך לגרום להידרדרות במצבו הבריאותי. האדם השני, לעומת זאת, חושב: “איך אני אשמור על בריאותי לאור המצב החדש?”, אדם זה ירגיש שהוא בעל יכולת להתמודד עם המצב, וסביר להניח שהוא יטה לפעול לפי המלצות רופאיו ואף יחפש מקורות מידע ותמיכה נוספים שיסייעו לו להתמודד. כפי שניתן לראות, שני אנשים יכולים להגיב לאותו מצב באופן שונה והדבר ישפיע על דרך ההתמודדות שלהם, הרגשתם הכללית ועל מצבם הבריאותי.

החלק הקוגניטיבי (העוסק במחשה) בטיפול בעת מחלה מסייע לאדם לבחון כיצד תפיסת העולם שלו השתנתה לאור המחלה, כיצד הוא תופס את יכולת ההתמודדות שלו, את העתיד שלו ועוד. במקביל, נעשית בחינה של ההתנהגות שלו וכיצד ההתנהגות והחשיבה משפיעות זו על זו. לאורך הטיפול, האדם לומד לא רק לבחון את ההתנהגות והחשיבה שלו, אלא גם לזהות טעויות חשיבה ונקודות מבט שליליות המפחיתות את יכולתו להתמודד עם המציאות, ולהמירן בתפיסות המאפשרות לו להתמודד בצורה יותר. כך למשל, אדם התופס את המחלה כמצב נתון שאין לו יכולת להשפיע עליו ילמד לבחון במהלך הטיפול תפיסה זו, לראות אם היא אמת אובייקטיבית ובלעדית או שניתן להתייחס למחלה באופן שונה ובמידה וכן – כיצד כל דרך משפיעה על מצב רוחו, בריאותו ויכולת ההתמודדות שלו.

החלק ההתנהגותי של הטיפול מאפשר לאדם לבחון כיצד התנהגותו משפיעה על אספקטים שונים בחייו לאור המחלה, כגון המידה בה הוא מצליח להפיק מהטיפול הרפואי או מידת התמיכה שהוא מקבל מהצוות הרפואי, משפחה, חברים או דמויות אחרות היכולות לספק תמיכה וסיוע. במידה ונמצא כי התנהגותו משפיעה באופן שלילי על דרך ההתמודדות, נבחנות דרכי פעולה אלטרנטיביות ונלמדים כישורי התמודדות חדשים. כמו כן, האדם לומד במהלך הטיפול טכניקות ספציפיות כגון הרפיה או דמיון מודרך המאפשרות לו להתמודד טוב יותר עם כאב ואי נוחות הנובעים ממצבו הרפואי, טכניקות אלו מסייעות הן בתחושה הפיזית והן בתחושת המסוגלות של האדם להתמודד עם המחלה.


מידע נוסף שיכול לעניין אותך