כשם ש”מחלות לב” הוא שם כללי למגוון מצבים וליקויים שונים בפעילות הלב, הנבדלים זה מזה באופי הפגיעה, חומרתה ובסימפטומים, כך גם טיפול במחלות לב היא כותרת כללית הכוללת מגוון טיפולים רחב. הטיפולים נעים משינויים באורח החיים וטיפול פסיכולוגי בגורמי לחץ, דרך טיפול תרופתי ועד לצנתורים וניתוחי לב, כשאופי הטיפול נקבע לפי סוג המחלה, חומרתה ומצבים פיזיים או נפשיים נלווים. לפניכם סקירה של טיפולים במחלות לב, הסקירה אינה מקיפה את כל סוגי הטיפולים הקיימים אלא מתמקדת במספר שיטות טיפול מרכזיות.

שינויים באורח החיים

עודף משקל, רמות כולסטרול גבוהות, עישון, מתח, פעילות גופנית לא מספקת, כל אלו ועוד הם גורמים המגבירים את הסיכון ללקות במחלת לב והנמצאים בשליטת האדם. שינויים באורח החיים מפחיתים את הסיכון ללקות במחלת לב ומשפרים את הפרוגנוזה במידה והאדם חולה לב.

שינויים מומלצים באורח החיים הם:

  • הפסקת עישון.
  •  עיסוק קבוע בפעילות גופנית.
  •  הפחתה במשקל במידה וה-BMI גבוה מ-30 
  •  הקפדה על רמות כולסטרול תקינות ויחס נכון בין LDL (“כולסטרול רע”) ל-HDL (“כולסטרול טוב”). הקפדה על תזונה נכונה הכוללת מעט מזונות עתירי כולסטרול (כגון ביצים, בשר, גבינה צהובה ומזון מטוגן), סיבים תזונתיים רבים ואומגה 3, יחד עם פעילות גופנית מספיקה מסייעים לשמור על רמות כולסטרול תקינות.
  • הפחתת מתח. הפחתת המתח יכולה להתבצע הן על ידי שינויים חיצוניים והן על ידי שינויים פנימיים. בשינויים חיצוניים הכוונה היא להפחתת גורמי הלחץ המופעלים על האדם, למשל הפחתת שעות עבודה, יציאה לחופשה או חלוקה שונה של מטלות הבית עם בן/בת הזוג. בשינויים פנימיים הכוונה היא לפירושים, התנהגויות ודרכי חשיבה לא אדפטיביות שחולה הלב נוקט בהן והמעמיסות עליו מתח ולחץ הפוגעים בלב בטווח הארוך.

חלק מחולי הלב יכולים לבצע בכוחות עצמם שינויים באורח החיים, אולם פעמים רבות קשה מאוד לבצע שינוי בהרגלים הקיימים שנים או אף עשרות שנים. במידה ואתם מתקשים לערוך שינויים אלו בכוחות עצמכם או להתמיד עמם לאורך זמן, פנו לאיש מקצוע העוסק בתחום שאתם שואפים לשנות, למשל מאמן כושר לפעילות גופנית, דיאטנית לשינויים בתזונה ושילוב טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לשינוי דפוסי חשיבה, התמודדות ורגש התורמים ללחץ.

טיפול תרופתי במחלות לב

קיימים שני סוגי טיפולים תרופתיים במחלות לב: טיפול מתמשך וטיפול מיידי במצב חירום. בנוסף לטיפולים אלו אספירין משמש כטיפול מניעתי מתמשך גם לאנשים שאינם סובלים כרגע ממחלות לב, ומפחית את הסיכון לפיתוח התקפי לב באנשים בריאים ובאנשים הסובלים מאנגינה פקטוריס.

טיפול תרופתי מתמשך במחלות לב. טיפול זה כולל טיפול במצבים רפואיים המגבירים את הסיכון למחלת לב, כגון סכרת או כולסטרול גבוה (המטופל על ידי סטנטים), ותרופות המטפלות ישירות בבעיית הלב עצמה. ישנן מספר קבוצות תרופות לטיפול במחלות לב:

  • חוסמי בטא. תרופות המיועדות להאטת קצב הלב, הקטנת כוח הכיווץ שלו והפחתת לחץ הדם. יש להימנע מנטילת סידן שעתיים לפני לקיחת התרופה. כמו כן, קפאין וניקוטין עלולים לפגוע ביעילותה. על התרופות הנפוצות בקבוצה זו נמנות ביזופרולול, פרופרנולול, פינדולול ואטנולול.
  • מעכבי ACEI. תרופות המיועדות לטיפול בלחץ דם גבוה ומניעת אי ספיקת לב. תרופות אלו מרחיבות את כלי הדם ועל ידי כך משפרות את זרימת הדם. תרופות אלו אינן מתאימות לנשים בהריון או למניקות, לאנשים שחוו תופעות אלרגיות של התנפחות בעבר או עקב נטילת התרופה, או לאנשים שנתקפו בשיעול חריף עקב נטילת התרופה. על התרופות בקבוצה זו נמנות אנלפריל, קפטופריל, טריטאס, קונורטין ואירבן.
  • מעכבי אנגיוטנסין. תרופות שפעולתן דומה לפעולת מעכבי ACEI ומיועדות לטיפול בחולים אשר אינם יכולים להשתמש בתרופות מקבוצה זו כפי שפורט לעיל. כמו כן, תרופות אלו מסייעות במניעת הידרדרות בתפקוד הכליות בחולי סוכרת מסוג 2. על התרופות בקבוצה זו נמנות וולסרטן, לוסטרן, אירבסרטן וקנדסרטן.
  •  תרופות משתנות. תרופות אלו מסייעות בסילוק עודף הנוזלים המצטבר בגוף במחלות לב ומקטינות את נפח הדם. תרופות אלו עלולות לגרום לעמידות לאינסולין. על התרופות בקבוצה זו נמנות פורוסמיד ואלדוספירון. 
  •  תרופות חוסמות סידן. תרופות המסייעות בהפחתת לחץ דם, מקלות על הזרמת הדם מהלב לגוף ועל ידי כך מפחיתות את העומס המוטל על שרירי הלב. אין לקחת תרופות אלו עם מיץ אשכוליות, שורש ליקריץ, תרופות הבולמות סידן או שורש גינקו. כמו כן, רצוי להימנע מנטילת סידן. על התרופות בקבוצה זו נמנות אמלודיפין, פלודיפין וניפדיפין.
  • פוליקאפ. לאחרונה פותחה גלולה חדשה – פוליקאפ, המורכבת מחמש תרופות ללב: סטטין להפחתת כולסטרול, אספירין ו-3 תרופות להפחתת לחץ הדם. תרופה זו מסתמנת כיעילה במניעת מחלות לב, אולם יש צורך במחקר נוסף בנושא.

טיפול תרופתי במצבים אקוטיים (מצבי חירום). הטיפול התרופתי בזמן התקף לב נועד להמס קרישי דם ולפתוח את העורק החסום. בחלק מהמקרים תרופות אלו מועילות כשלעצמן ובאחרים יש צורך לבצע גם צנתור. הטיפול התרופתי במצבים אקוטיים כולל אספירין ללעיסה וניטרוגליצרין (מתחת ללשון או דרך הווריד). תרופות אלו יעילות רק אם ניתנו סמוך לתחילת ההתקף, כאשר כיום מקובל לדבר על “שעת הזהב”, בה יעילות התרופות מקסימאלית. אחרי ארבע עד שש שעות נוצר נזק קבוע ללב והתרופות אינן מועילות. תרופות אלו אינן מתאימות לאנשים עם נטייה לדימומים, כיוון שנטייה זו מגבירה את הסיכון לדימום מוחי, לחולים עם אנגינה פקטוריס ללא אוטם או לאנשים עם ביטוי לא טיפוסי ב- ECG.

טיפול מכני – צנתור, החלפת מסתמים, ניתוח מעקפים, קוצב לב


צנתור והרחבת העורקים המוצרים
בעבר ניתוח מעקפים היה הטיפול המקובל בחסימות והצרויות של העורקים. כיום צינתור מהווה את קו הטיפול הראשון במקרים אלו. צנתור משמש לטיפול במצבים אקוטיים, ככלי אבחון ובמידה ונמצאה בעיה באבחון – גם לטיפול במצבים לא אקוטיים.
צינתור דחוף מתבצע בחולים עם תעוקה לא יציבה או התקף לב שלא נעזרו על ידי תרופות. צנתור זה מתבצע תוך 12 שעות מתחילת ההתקף, מסייע להקטין את הנזק הנגרם לשריר הלב ועל ידי כך מקטין את שיעור התמותה, מעלה את איכות חיי החולים לאחר ההתקף ומפחית את הסיכון ללקות בהתקפים נוספים.
צנתור לב שלא במצב חירום מתחיל כצנתור אבחנתי הנועד לבחון אם יש הצרויות או חסימות בעורקי הלב. במידה ונתגלו חסימות שלא ניתן לטפל בהן באופן יעיל על ידי תרופות הצנתור הופך לצנתור טיפולי.  צינתור טיפולי נועד לפתוח חסימות בעורקים, כאשר לרוב הדבר מתבצע על ידי הכנסת בלון זעיר וניפוחו במקום הסתימה, כך שהחומר הטרשתי נדחס אל דופן העורק ומאפשר זרימת דם תקינה. כיום קיימות שיטות נוספות לפתיחת הצרויות וחסימות מורכבות כגון שימוש בקדיחה או לייזר לפירור הרובד הטרשתי או שאיבת קרישים מהעורק. שיטות אלו משמשות במקרים מיוחדים בלבד.
בכ-95% מהצנתורים הטיפוליים מושתל סטנט (תומכון), קפיץ מתכת הנועד לשמור על העורק פתוח. עם הזמן הסטנט מתכסה בתאים והופך לחלק בלתי נפרד מדופן העורק. ב-80%-90% מהמקרים שימוש בסטנט מצליח למנוע היצרות חוזרת הנגרמת על ידי התפתחות רקמת צלקת. שימוש בסטנט מצופה תרופה מגביר את יעילות התרופה, במחקר נרחב שבחן את תוצאות הצנתור לאחר שנה  נמצא כי שיעור ההיצרויות החוזרות ירד ל-5%-9%.

ניתוח מעקפים  – ניתוח לב פתוח

ניתוח מעקפים (ניתוח לב פתוח) הוא ניתוח שמטרתו ליצור נתיב חילופי לזרימת הדם כאשר ישנן היצרויות או חסימות בעורק. בניתוח לב פתוח מתבצעת השתלת כלי דם (שנלקחו לרוב מאברים אחרים בגוף החולה) בסמוך לאזור החסום וחיבורם לעורק משני צידי החסימה או הסטת זרם הדם, על מנת שהדם יזרום באפיקים חדשים אלו ולא בעורק הפגום. ניתוח מעקפים בלב מתבצע בחולי טרשת העורקים כאשר יש היצרות של מעל 50% שלא ניתן לפתור באמצעות צינתור. מטרת הניתוח היא שיפור תסמיני אנגינה פקטוריס, שיפור זרימת הדם ותפקוד הלב והפחתת הסיכון להתקפי לב.

תיקון או החלפת מסתם

ניתוח תיקון או החלפת מסתם מתבצע כאשר אחד המסתמים או שניהם אינם מתפקדים בצורה תקינה, למשל בשל היצרות המסתם או MVP עם אי ספיקה משמעותית. כאשר טיפולים אחרים, כגון תרופות להאטת דופק בהיצרות המסתם, אינם מועילים, יש צורך בתיקון או החלפת המסתם.
כיום ניתן לבצע ניתוחים אלו בשתי שיטות: ניתוח “רגיל” בו פותחים את בית החזה, וניתוח אנדוסקופי (זעיר פולשני) המתבצע על ידי חיתוך פתח בן מספר סנטימטרים וביצוע הניתוח דרכו. יתרונות הגישה האנדוסקופיה  הם זמן התאוששות מהיר וצלקות מינימאליות. למרות היתרונות, יש בעייתיות בניתוחים אלו, כיוון שהגישה המוגבלת מובילה לכך שתהליך ההחלפה קשה יותר ויש קושי לטפל בסיבוכים במידה וקיימים. לעיתים, כתוצאה מחסרונות אלו, הניתוח לא מצליח ויש לבצע אחריו ניתוח הכולל פתיחת בית החזה.

בהחלפת מסתם, המסתם מוחלף במסתם ביולוגי או בתותב מתכתי, בהתאם למאפייני החולה:
מסתם ביולוגי
מסתמים אלו נלקחים לרוב מחזירים, כיוון שמבנה המסתם בחזיר דומה לזה של אדם, או מתורם מת. מסתמים אלו טובים בעיקר לחולי לב מבוגרים שתוחלת חייהם צפויה להיות עד 10-15 שנים. אצל חולי לב צעירים המסתמים הביולוגים מתקלקלים במהירות ורבים נזקקים לניתוח החלפת מסתם נוסף בטווח של עשור לאחר הניתוח, לכן, מסתמים ביולוגים אינם מומלצים לצעירים.
מסתם מתכתי
מסתמים אלו, כאמור, מתאימים לצעירים. היתרון במסתמים אלו הוא שאין צורך להחליפם. החיסרון הוא שקרישי דם נוטים להיווצר עליהם ולכם הם מחייבים נטילת תרופות נגד קרישת דם לכל החיים וביצוע בדיקות דם שבועיות על מנת לוודא את מידת דלילות הדם.

החלפת מסתם בנשים לפני הריון
תרופות נוגדות קרישה מגבירות את הסיכון להפלות, מומים קשים בעובר וסיבוכים אצל האם. לכן, כאשר מדובר בנשים צעירות שעשויות לרצות להביא ילדים לעולם, אפשר להשתיל להן מסתם ביולוגי ולהחליפו בהמשך החיים למסתם מלאכותי.

קוצב לב

קוצב לב הוא קבוצת תאים שמסדירים את קצב פעילות הלב על ידי שליחת פולסים חשמליים המתזמנים ומתאמים את התכווצות והתרפות השרירים. לעיתים חל שיבוש בפעילות קוצב הלב (בעיקר אצל מבוגרים, אולם גם ילדים עלולים לסבול מבעיה זו) וכתוצאה משתבשת פעילות הלב. שיבוש בפעילות הלב עלול לגרום למגוון תופעות, החל מתחושת חולשה ואיבוד הכרה, ועד סיכון חיי האדם.
כאשר האדם סובל מקצב לב איטי ניתן לטפל בכך על ידי השתלת קוצב לב מלאכותי, מכשיר קטן המושתל בניתוח פשוט ומשדר ללב פולסים חשמליים המסדירים פעולתו במקום הקוצב הטבעי הפגום. לקוצב הלב המלאכותי שתי מטרות: זיהוי קצב הלב הטבעי ותיקונו במידת הצורך. קוצב הלב פועל על סוללות המספיקות לכעשור. לאחר פרק זמן זה יש להחליף את קוצב הלב.
קוצב לב מתאים, כאמור, לקצב איטי בלבד. קצב מהיר או לא סדיר נגרמים לעיתים על ידי קיום סיב הולכה נוסף המשבש את הפעילות התקינה. במקרים אלו צריבת הסיב הנוסף (אבלציה) היא הטיפול היעיל ביותר.
קוצב משולב עם דפיברילטור
בחולי לב הנמצאים בסיכון לפרפור חדרים יש צורך בהשתלת קוצב שיכול לזהות פרפורים ולתת לחולה שוק חשמלי שיחזיר את הלב לפעילות. ללא קוצב מעין זה חייו של חולה הלב מוגבלים במידה ניכרת, היות והוא תלוי בדפיברילטורים חיצוניים ואינו יכול לשהות במקומות בהם אין דפיברילטורים נגישים.


מידע נוסף שיכול לעניין אותך