מחלות לב הן הגורם מספר אחד למוות בעולם. בארה”ב לבדה יותר מ26 מיליון איש סובלים מהפרעה בתפקוד הלב. מתוכם כ-17 מיליון איש שרדו בעבר אירוע לבבי משמעותי. השכיחה מבין מחלות הלב היא מחלת הלב הכלילית (Coronary disease), שבה יש תפקוד לקוי של שריר הלב עקב היווצרות סתימה בעורק כלילי אחד או יותר כתוצאה מטרשת העורקים. הטיפול במחלה זו הוא מורכב ביותר וכולל השתלת קוצב לב, ניתוח מעקפים, התערבויות תרופתיות ועוד.

התקף לב עלול להיתפס כאירוע טראומטי, בשל העובדה שהוא מפתיע, מסוכן וכולל אובדן שליטה וחוסר אונים. גם הטיפול בהפרעה הלבבית מוסיף למידת הטראומטיות של המאורע: הניתוחים, הצנתורים, תופעות הלוואי של התרופות ושאר ההתערבויות הרפואיות הם פולשניים ומותירים את האדם לעתים קרובות חסר שליטה וחסר אונים. חווית המפגש עם המוות מעוררת תגובות רגש עוצמתיות כמו פחד, עצב, כעס וכו’. כל אלו יכולים להתגבש לכדי חוויה טראומטית ולהוביל להתפתחותה של הפרעה פוסט טראומטית (PTSD).

פוסט טראומה מוגדרת כהפרעה שנובעת מאירוע שלילי עוצמתיו מאופיינת בשורה של סימפטומים כגון חוויה מחדש של האירוע הטראומטי, הימנעות, קוגניציות שליליות, מצב רוח ירוד ועוררות יתר. כל אלו גורמים ללחץ מתמשך ולפגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי. בגרסה הקודמת של המדריך לאבחון הפרעות נפשיות (DSM-4), אירוע טראומטי הוגדר כ… בניגוד לכך, בגרסה האחרונה של המדריך לאבחון הפרעות נפשיות (DSM-5) הוגדר שמחלות שונות יכולות לעורר לחץ ולהוביל להפרעת הסתגלות, אך קשיי ההסתגלות הללו אינם חמורים כמו הפרעה פוסט טראומטית. במילים אחרות, על פי הגדרה זו אירוע לבבי איננו גורם טראומטי העלול להוביל להפרעה פוסט טראומטית של ממש. המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה להעמיד לידי בדיקה את ההגדרה האבחונית הזו בעבור מחלות לב והליכים רפואיים אחרים, כלומר לבחון האם אירוע לבבי אכן יכול לגרום להפרעה פוסט טראומטית.

במחקר נסקרו 150 מאמרים קודמים בתחום שכללו נבדקים בוגרים בלבד והתפרסמו בשפה האנגלית. סך כל המשתתפים במחקרים האמפיריים שנכללו בסקירה הוא 8973. כמחצית מהמחקרים שנסקרו עסקו בהתקף לב כנושא מחקר עיקרי. שאר המחקרים עסקו במחלות לב אחרות ובפרוצדורות רפואיות הקשורות ללב (השתלת לב, ניתוחי לב מסוגים שונים). ממצאי המחקר הראו שבהשוואה למחלות לב אחרות, התקף לב עמד בקריטריון A של אבחון הפרעה פוסט טראומטית בשכיחות הגבוהה ביותר. כיוון שאנשים שעברו התקף לב מדווחים לעתים קרובות שבזמן ההתקף חששו שהם עומדים למות, ממצא זה אינו מפתיע במיוחד. המחקר מצא שסך הכל, בין 4% ל-16% מכלל האירועים הלבביים מובילים להתפתחות סימפטומים של פוסט טראומה (ההפרש בין 4% ל-16% נבע מהבדלים בכלי המדידה). על פי סטטיסטיקות שונות, מספרים אלו דומים לאחוז האנשים שסובלים מהפרעה פוסט טראומטית לאחר אירוע טראומטי על פי ה-DSM, מה שיכול לרמז על כך שאירוע לבבי יכול להיחשב כאירוע טראומטי לכל דבר.

המחקר גילה שמתוך כלל האנשים שנבדקו, נשים צעירות מאוכלוסיות מיעוט שהן בעלות אינטליגנציה נמוכה מהממוצע הן בסיכון מוגבר לפתח הפרעה פוסט טראומטית לאחר אירוע לבבי. ממצא זה מעניין מיוחד, מפני שלמרות שהתקף לב שכיח בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים, דווקא נשים סובלות יותר מהפרעה פוסט טראומטית בעקבות התקף לב. גורם סיכון מרכזי נוסף להתפתחותה של פוסט טראומה לאחר אירוע לבבי הוא תפקוד פסיכולוגי ירוד, למשל: אירועי חיים מלחיצים קודמים, לחץ מתמשך תוך כדי האירוע וקשיים אישיותיים שונים. בהמשך לכך, נראה כי התפיסה הסובייקטיבית של חומרת הפגיעה מנבאת יותר טוב האם תתפתח פוסט טראומה, זאת ביחס לחומרת המחלה האובייקטיבית (מידת הנזק שנגרם ללב). אף על פי כן, בחלק מהמחקרים לא הבחינו בין גורמים פסיכולוגיים שתרמו להתפתחות ההפרעה הפוסט טראומטית לבין אלו שהופיעו כתוצאה מהופעת ההפרעה.

ובכל זאת, חשוב לציין שישנם הבדלים בין אירוע לבבי לבין אירועים טראומטיים “רגילים” ומוכרים יותר כמו תאונות דרכים, אסונות טבע, אירוע טרור וכו’. אחד מההבדלים האלו מתבטאים במידת ההימנעות כתוצאה מהאירוע הטראומטי: בניגוד לאירועים טראומטיים אחרים, לאחר התקף לב קשה מאוד להימנע ממפגש עם גירויים שמזכירים את התקף הלב, היות שהאדם מחויב להמשיך להיות במעקב רפואי, להגיע לביקורת בבית החולים וכיוצא בזה. לפיכך, למרות הדמיון הרב בין התקף לב לבין אירועים טראומטיים אחרים, ייתכן שיש צורך לפתח כלי אבחון ייעודיים שיוכלו לזהות התפתחות הפרעה פוסט טראומטית שנובעת מאירוע לבבי באופן ספציפי. בהתאם לכן, ניתן יהיה לפתח גם טיפול יעיל ומבוסס מחקרית שייתן מענה לאנשים שסובלים מהפרעה פוסט טראומטית לאחר התקף לב. טיפול מסוג זה יצטרך לכלול, בין היתר, מרכיבים שיתייחסו לניהול המחלה הפיזית ולעידוד חזרה הדרגתית לתפקוד.

Vilchinsky, N., Ginzburg, K., Fait, K., & Foa, E. B. (2017). Cardiac-disease-induced PTSD (CDI-PTSD): A systematic review. Clinical Psychology Review.‏


מידע נוסף שיכול לעניין אותך