אירועים רבים בחיינו כרוכים במתח וחרדה רבה, ביניהם כאלו הנוגעים בבריאותנו או בבריאות הסובבים אותנו. לחרדה, מלבד היותה חוויה לא נעימה, יש גם השלכות קריטיות על תפקוד הגוף. נמצא למשל, שבמצבי חרדה הגוף מסוגל להחלים מפציעה או מניתוח פחות ביעילות.

איך זה קורה?

חרדה מפעילה תגובת דחק אשר מובילה לשחרור קורטיזול, קורטיקוסטרון, פרולקטין ואסטרוגן, אשר משפיעים לרעה על פעילות המערכת החיסונית. חומרים אלו פוגמים בתפקודם של  תאי T ותאי (natural killers) NK   אשר מהווים חלק חשוב מהמערכת החיסונית ואחראיים לפיקוח חיסוני על גורמי זיהום ומחלה, כולל גידולים סרטניים. לפיכך, הם מגדילים את פגיעותו של הגוף לזיהומים ומעכבים החלמה מפציעה. 
בזמן לחץ ומתח מתמשכים (סטרס) מופרשים גם הקטכול-אמינים אדרנלין ונוראדרנלין (המוכרים גם בשמות אפיניפרין ונוראפיניפרין). שחרור ממושך של ההורמונים הללו פוגע בתפקודו התקין של הגוף. זאת ועוד, בקרב חולי סרטן, שחרור ממושך של אדרנלין ונוראדרנלין עשוי להגביר את קצב פירוק הרקמות מסביב לגידול, וכך לאפשר לתאים הסרטניים להגיע ליתר כלי הדם (כלומר, לשלוח גרורות). לפיכך , הפחתת חרדה ומתח חשובה מאד לא רק לשם הקלת המצוקה הפסיכולוגית הנגרמת בעקבותיהם אלא גם לשם תפקודו התקין של הגוף – גורם קריטי בעיקר לאנשים המתמודדים עם מחלה/פציעה.
 
דמיון מודרך הינה שיטה ידועה להתמודדות עם חרדה, פחד ומתח אצל מבוגרים וילדים כאחד. דמיון מודרך  למעשה כולל בתוכו מגוון של טכניקות, הנעות מדמיון פשוט או השאה (סוגסטיה) המבוססת על דמיון, ועד למטאפורות שונות או סיפור סיפורים. שיטת הדמיון המודרך היא שיטת התערבות חוויתית: היא איננה מילולית ואיננה פולשנית. בתחילה מתבצע דימיון מודרך באמצעות הדרכה של המטפל אשר נותן הכוונה והוראות, אולם משנלמדה הטכניקה, המטופל יכול ליישם אותה בעצמו. השיטה משתמשת בחוויות פנימיות כגון זיכרונות, תמונות פנימיות, דימויים ופנטזיות כדי לגשר בין הגוף והנפש.  
בצורתה הפשוטה, השיטה מאפשרת הסחת הדעת מגירוי לא רצוי. שיטה זו מיושמת בתחום הרפואה בעיקר בעבודה עם חולי סרטן, אך גם בקרב נפגעי שבץ או בקרב חולים הסובלים מכאבי בטן נשנים (תסמונת המעי הרגיז). לאחרונה נפוץ השימוש בדמיון מודרך גם ככלי בעבודה עם אנשים שעברו פציעה אשר שינתה את מראה הגוף, כגון נפגעי כוויות או קטועי איברים.  מקובל לחשוב שילדים מעל גיל 5 שנים מסוגלים להשתמש בשיטה זו לא פחות טוב ואף טוב יותר ממבוגרים, מאחר והדמיון הינו עדין חלק נכבד מעולמם היום-יומי.

האם זו בעצם היפנוזה?

לא. דימיון מודרך הוא מצב תודעה אחר, שונה מאד מהיפנוזה. אומנם זוהי לא ערות ומודעות מוחלטת, אולם אין מדובר במצב היפנוטי. כל אדם יכול להחליט בעצמו בכל רגע נתון לצאת ממצב הדמיון ולחזור למודעות מוחלטת. למעשה בזמן הטיפול המטופל נמצא בשליטה מלאה ולפיכך זוהי התערבות שאין בה סכנה.

איך זה עובד?

לדימיון שלנו יכולת השפעה רבה על מחשבותינו ופעולותינו. דרך מוכרת להדגמת עיקרון זה היא “דוגמת הנוצה והמשקולת”:
 עיצמו את עיניכם והושיטו שתי ידיים לפנים, כשהן באותו הגובה, כך שכפות הידיים יהיו פתוחות ויופנו כלפי מעלה. עתה דמיינו שבידכם הימנית מונחת נוצה, ואילו בידכם השמאלית מונחת משקולת עופרת אפורה במשקל שני קילוגרמים. התרכזו בנוצה שביד הימנית, בצבע, בצורה ובמרקם שלה. שימו לב למשקולת שביד השמאלית, לכובד שלה, לצורתה, למרקם המחוספס והמתכתי שלה. המשיכו בכך מספר רגעים. עבור רוב האנשים, תוך זמן קצר היד השמאלית, אשר כביכול מחזיקה משקולת צונחת מעט מטה, “מכובד המשקל” ולא נשארת בגובה ההתחלתי. זאת למרות שאף אחת מהידיים לא מחזיקה במציאות דבר.
באותו אופן ניתן להשתמש בדימיון על מנת להתמודד עם דימויים פנימיים מעוררי מתח וחרדה הקשורים בפציעה או במחלה.


מידע נוסף שיכול לעניין אותך