כל מחלה כרונית עשויה לעורר תגובות ורגשות שונים הנובעים מהצורך להסתגל לשינויים באורח החיים ובהגדרה העצמית הנובעים מעצם המחלה. לפניכם סקירה של תגובות רגשיות, דרכי התמודדות והקשר בין גוף לנפש במחלות מעיים דלקתיות (IBD)

חרדה

חרדה עשויה להיות חוויה חולפת ותלוית מצב של מתח, דאגה, חשש ואי נוחות או תכונת אופי, כלומר, נטייה לחוות חרדה בקלות יחסית. מחקר שהשווה בין נבדקים בריאים לבין נבדקים עם קרוהן או קוליטיס כיבית מצא כי לחולים במחלות אלו אין נטייה חזקה יותר לחרדה תכונתית. לעומת זאת, הם מראים רמות גבוהות של חרדה מצבית. מחקר אחר מצא כי למעלה מ-80% מחולי מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית סובלים מחרדה מצבית.
שיעור החרדה בקרב אנשים עם קרוהן או קוליטיס דומה לשיעור החרדה המצבית במחלות כרוניות אחרות. מחלות כרוניות מעוררות לרוב חרדה משלב האבחנה ולאורך ההתמודדות. רמות גבוהות של חרדה לאורך זמן עלולות לפגוע באיכות החיים, לגרום לסבל פסיכולוגי ופיזיולוגי, לפגוע בתפקוד היומיומי, ביחסים הבין-אישיים ובקבלת ההחלטות.

איכות החיים

במאה השנים האחרונות חייהם של בני האדם התארכו באופן משמעותי. ככל שעולה תוחלת החיים יעילות הטיפול הרפואי כבר לא נמדדת רק ביכולתו להאריך את חייו של החולה, אלא לוקחת בחשבון גם את איכות חייו. איכות החיים הקשורה למחלה מתייחסת למגוון מרכיבים כגון תפקודו החברתי, הרגשי והקוגניטיבי של המטופל, התמודדותו עם חוסר וודאות, עם כאב ועם דימוי גוף וליכולתו להיות נייד ופעיל בחיי היום יום.
פגיעה באיכות החיים נגרמת הן בשל ירידה בתפקוד הפסיכולוגי והן בעקבות פגיעה בתפקוד הפיזיולוגי. ממחקרים עולה כי פגיעה באיכות החיים קשורה יותר למרכיבים פסיכולוגיים מאשר למרכיבים פיזיולוגיים לפיכך ניתן לשפר את איכות החיים על ידי אימוץ צורת חשיבה שונה. 

הפרעות מצב רוח

הסובלים ממחלת קרוהן או קוליטיס נתקלים במגבלות ובאי-נוחות רבה. התגובה הנפשית מתעצמת בשל חוסר הוודאות בנוגע לעתיד, היעדר תקווה לריפוי מוחלט (גם אחרי ניתוח), התלות בטיפולים תרופתיים ממושכים וההכרח לשמור על דיאטה ולהיות במעקב רפואי מתמיד. חוסר תקווה, ייאוש ופסימיות, יכולים להגביר את המצוקה הנפשית ולגרום לדיכאון, מתח ומצב רוח ירוד, המשפיעים על המחלה ומושפעים ממנה.

כאב

גורם משמעותי נוסף שמשפיע על איכות החיים ומדדים פסיכולוגיים אחרים בקרב חולי קרוהן או קוליטיס כיבית  הוא הכאב. תפיסת הכאב יכולה להשפיע על תפיסת המחלה, אשר בתורה יכולה להגביר את הקשב שהמטופל מפנה אל הכאב שלו.
נוצר מעגל קסמים בו גורמים פסיכולוגיים שונים משפיעים זה על זה – מתח עלול להגביר את תפיסת כאב הבטן, שעלולה בתורה לגרום לריבוי שלשולים, הגברת הסימפטומים עלולה לפגוע במצב רוח ולגרום לדיכאון וחרדה, שבתורם יגבירו את הפגיעה באיכות החיים. כלומר, מדדים פסיכולוגיים מושפעים ממהלכה הפיזיולוגי המחלה, ויכולים להשפיע עליה, כך שנוצר מעגל קסמים המגביר את עצמו.

דאגות המטרידות את הסובלים ממחלת קרוהן / קוליטיס כיבית

קרוהן או קוליטיס גורמות לדאגות רבות בקרב החולים. חלק מהדאגות עוסקות בתפקוד היומיומי, כך למשל חולים רבים מתכננים את זמני הארוחה לפי הנגישות לשירותים, חוששים מרעשים וריחות של פעילות המעיים ומכך שאולי לא יוכלו להתאפק. דאגות נוספות הנפוצות בקרב הסובלים ממחלת קרוהן או קוליטיס עוסקות בהגבלות והשפעות של המחלה על תחומי חיים שונים, החל מזוגיות וחיי מין, דרך תפקוד תעסוקתי וכלה בספורט ופעילויות פנאי . רבים מהחולים במחלת קרוהן או קוליטיס כיבית מודאגים גם מתופעות לוואי של התרופות או הסטומה.
קיים הבדל בין נשים לגברים בנושאים המעסיקים אותם. נשים החולות במחלת מעי דלקתית מוטרדות יותר מנושאים הקשורים לתדמית הגוף, תפיסה עצמית ומשיכה פיזית. גברים, לעומתן, עסוקים יותר בנושאים כגון מימוש עצמי, דאגות כלכליות או תחושת היותם “נטל” על המשפחה.

שלבים בהתמודדות עם קרוהן או קוליטיס כיבית

פעמים רבות חולים המתמודדים עם קרוהן או קוליטיס כיבית מכחישים לחלוטין את מצבם עם פרוץ המחלה. מידה מסוימת של הכחשה היא מנגנון בריא שמגן עלינו ועוזר להתמודד, הבעיה נוצרת כאשר נעשה שימוש גורף במנגנון זה, המונע התמודדות עם המציאות. הכחשה מופרזת עלולה לפגוע במידת ההיענות לטיפולים הרפואיים ומסכנת את החולה בכך שהיא מונעת ממנו ללמוד להקשיב לגופו. במקום להכיר את גופו ואת צרכיו, החולה עלול להתעלם מאותות אזהרה וכך מסתכן בהתקף חוזר.
חולים שעברו את שלב ההכחשה מרגישים לעיתים קרובות כעס, ובשלב הבא נעים לעבר שאלות קיומיות בנוסח “למה אני”. השלב ששואפים להגיע אליו הוא קבלה של המחלה והסתגלות שתאפשר חזרה לתפקוד נורמאלי.

תמיכה חברתית ומשפחתית

קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן מצריכות מהחולה לעצב מחדש את סגנון חייו ולערוך שינויים על מנת להתמודד עם המחלה. שינויים אלו משפיעים על הסובבים את החולה- בני זוג, ילדים, שותפים לעבודה ועוד.
שלשולים, יציאות או פחד שמא האדם לא יצליח להתאפק עלולים לגרום לך לבושה או מבוכה מול אנשים קרובים,  וכתוצאה האדם הסובל ממחלת קרוהן או קוליטיס עלול להימנע מלשתף ומלחפש תמיכה חברתית ולסבול מבדידות.
הסטיגמה הקשורה במחלות מעי דלקתיות יכולה גם להשפיע על נושאים כגון תפיסת גוף והערכה עצמית. יחד עם זאת, מטופלים שמצליחים להתגבר על המבוכה, הבושה והסטיגמה ומגייסים תמיכה חברתית מדווחים על שיפור ביכולתם להתמודד, על הפחתת רמות הדחק ועל שיפור באיכות חייהם.

גופנפש: איך מתח משפיע על קוליטיס כיבית ועל מחלת קרוהן?

מחקרים רבים מעידים על קשר הדוק בין בריאות הגוף לבריאות הנפש. קשר זה הוא דו כיווני, כך שהמצב הנפשי מושפע מהמצב הגופני, ולהפך. במילים  אחרות, מצוקה פסיכולוגית עלולה להתבטא בתגובות גופניות כגון כאב או חולשה ומצד שני, אם גופך חלש או אם אתה סובל מכאבים כרוניים, סביר להניח שהדבר משפיע על מצבך הנפשי.
המודל המשמש במחלות מעי דלקתיות נקרא מודל ביו-פסיכו-סוציאלי. לפי המודל יש להבין את מצב החולה במחלת קרוהן או קוליטיס כהשפעה הדדית של גורמים פיזיים, חברתיים ונפשיים. לפי המודל, אירוע מעורר מתח עלול לעורר התקף של המחלה, בין אם באופן ישיר ובין אם בצורה עקיפה. מתח נפשי מתמשך מסוגל לשנות את תפקודה הפיזיולוגי של מערכת העיכול בדרכים שונות. כך למשל, הורמונים כמו אדרנלין ונוראדרנלין, שהם חומרים שהגוף מפריש בזמן מתח, מפחיתים את כמות הדם המוזרמת למערכת העיכול. כאשר הפרשת האדרנלין קצרה, היא אינה מזיקה. כאשר המתח הנפשי נמשך תקופה ארוכה, האדרנלין מופרש בכמות גדולה ולפרק זמן ארוך, וכך תתכן יציאה מאיזון של מערכות פיזיולוגיות.
בנוסף, ידוע כי דחק יכול לגרום לאי-סדירות של המערכת החיסונית. פעילות יתר של מערכת החיסון מהווה הסבר אפשרי למחלות מעי דלקתיות. קורטיזול, חומר המופרש בזמן מתח, משבש את פעילות המערכת החיסונית ומפריע לתגובה החיסונית הטבעית של הגוף כנגד זיהומים. לכן, התערבויות המיועדות להסדיר את המערכת החיסונית, כגון טכניקות הרפיה ודמיון מודרך, יכולות לסייע במדדים פיזיולוגיים של המחלה.
במחקר שעסק במחלות מעי דלקתיות , נמצא כי קיים קשר בין חומרת הסימפטומים לבין מצוקה נפשית, כך שככל שאנשים חוו יותר תסמינים של המחלה כך גברה מצוקתם הנפשית. מחקרים אחרים תומכים בהשערה ההפוכה, לפיה גורמי מתח משפיעים על מהלך המחלה ועל הסימפטומים, כלומר ככל שהחולים חווים יותר מתח ודחק, הסימפטומים מחריפים. רוב המחקרים מחזקים את הטענה כי קיים קשר בין מתח לבין מהלך המחלה, או לתדירות ולעוצמת ההתלקחויות.
הקשר בין גוף לנפש מצביע על כך שיכולת ההתמודדות של חולי קוליטיס כיבית או קרוהן עם מתח נפשי היא קריטית. אם גורמי דחק מובילים להתלקחות המחלה, והתלקחות המחלה מהווה גורם לחץ משמעותי, נוצר מעגל אכזרי המוביל להחמרה במצב. שינוי ההתייחסות למתח בכלל ולמחלה בפרט יכול לשבור מעגל זה ולהתחיל מעגל חדש, חיובי יותר, שיוביל לשיפור במחלה.


מידע נוסף על טיפול פסיכולוגי במחלות מעי