אולם למעשה, גוף האדם הוא מכונה מורכבת מאד, ובאופן בלתי נמנע לעיתים הוא עלול לחלות. לאירועים בעולם יש מרכיב של מקריות, ולעיתים קשה ומפחיד לקבל את קיומו, כי הדבר עלול לגרום לנו להרגיש שאנו נתונים לחסדה של מקריות עיוורת. האמונה בדטרמיניזם עשויה להיות מנחמת יותר וליצור את האשליה שהעולם הוא מקום ברור ומסודר לחלוטין, כך למשל, יש אנשים המרגישים שכל עוד יעשו דברים מסוימים, כמו התעמלות, הם "מבטחים" את עצמם מפני מחלה או נזקים פיזיים. לכן אנשים רבים מוכנים לשלם את מחיר ההאשמה העצמית כדי לשמר את הפנטזיה הזו.

הסכנה בחשיבה דטרמיניסטית מדי, היא שבעקבותיה אנו מפרשים חולי ככישלון, כעונש על משהו שעשינו. אז אנו סובלים לא רק מהחולי עצמו, אלא גם מהשנאה העצמית הנלווית לתחושת האחריות המוטעית. גם כאשר יש לאורח החיים של האדם חלק בהתפתחות המחלה, כפי שקורה למשל בחלק מהמקרים של מחלות לב, האשמות עצמיות עלולות להזיק, בפרט כשהאדם אוחז בתפיסה דטרמיניסטית לפיה הוא אינו יכול להשתנות ולפיכך אין לו סיכוי להתנהל עם המחלה בצורה שתפחית את הסיכון להחמרה במצב. החשיבה הדטרמיניסטית קשורה לא רק לחולי, אלא גם למצבים אחרים כגון טיפולי פוריות, למשל תחושה של האדם שהגוף שלו פגום והוא אינו יכול לשנות זאת.

לפרטים נוספים, לאבחון ולטיפול צרו קשר עוד היום - 03-6390191