פעילות גופנית ותזונה. לתזונה תפקיד חשוב בחומרת התסמונת. הפחתת הצריכה של חומרים המגבירים את התסמונת, יחד עם הוספת מזונות המספקים לגוף את הויטמינים ומינראליים הנחוצים מסייעת בהפחתת עוצמת התסמונת. פעילות אירובית סדירה תורמת אף היא להפחתת עוצמת התסמונת. השינויים בתזונה ובפעילות הגופנית הם אמצעי מנע ויש ליישם אותם לאורך זמן על מנת להגיע לשיפור.
טיפול הורמונאלי. גלולות למניעת הריון מונעות ביוץ  ובכך גם את השינויים ההורמונאליים שבזמן המחזור. היציבות ההורמונאלית מקילה על חלק מהסובלות מהתסמונת, אולם לא על כולן, וחלק מהנשים סובלות מהחמרת התסמונת, מתופעות לוואי פיזיות שונות, או משינויים חריפים במצב הרוח בזמן נטילת הגלולות. על כן, יש לעדכן את רופא/ת הנשים על המצב ולעקוב אחר השפעת הגלולות.
טיפול תרופתי. נמצא כי טיפול תרופתי המעלה את רמת הסרוטונין במוח מסייע בהפחתת הסימפטומים. חלק מהנשים לוקחות אותו באופן קבוע, ואצל אחרות נמצא כי נטילה שבועיים לפני המחזור החודשי מסייעת בהפחתת הסימפטומים. 
טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול פסיכולוגי המקנה כלים להתמודד עם הסימפטומים בצורה שונה, כפי שיפורט בסעיף הבא.

טיפול CBT בתסמונת קדם וסתית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול במהלכו האישה לומדת אסטרטגיות התמודדות המאפשרות לה שליטה טובה יותר בתסמונת. לא נערכו מחקרים רבים אודות יעילות טיפול זה בתסמונת, והתוצאות אינן חד משמעיות-  בחלק מהמחקרים נמצא כי טיפול CBT  יעיל כמו טיפול תרופתי, ובאחרים נמצא כי הטיפול יעיל, אך יעילותו אינה גבוהה באופן מובהק מיעילות טיפולים אחרים.  חוקרים בתחום סיכמו כי יש צורך במחקרים נוספים בנושא.
הטיפול הוא טיפול קצר, כשנמצא שדי ב-8-10 פגישות שאורכן שעה וחצי כדי להשיג שיפור משמעותי (לרוב משך טיפולים הוא 50 דקות, ולכן מספר הפגישות במסגרת טיפול ולא במסגרת מחקרית יהיה גדול יותר בהתאם לשינוי בזמן). הטיפול כולל מספר מרכיבים, ויכול להיות שונה מאישה לאישה, בהתאם לקשיים עמם היא מתמודדת.
ניטור. בחלק זה האישה עוקבת אחר המחזור החודשי ואחר שינויים במצב הרוח שלה. בתחילה נעשה שימוש במידע זה לצורך אבחנה, אולם נמצא כי יש לו ערך טיפולי רב בפני עצמו: ידיעת הקשר בין המחזור למצב רוח מאפשרת יכולת ניבוי, דבר המחזיר את תחושת השליטה. כמו כן, נשים רבות שאינן מקשרות בין שינויים במצב הרוח למחזור מייחסות את הרוגז והדיכאון לגורמים חיצוניים, דבר היכול לגרור לתוצאות שליליות שונות, למשל מריבות או כעס על אנשים קרובים. זיהוי הגורם לשינויים מאפשר לאישה להתכונן לכך שהיא צפויה לחוות תחושות רגשיות עוצמתיות שאינן קשורות בהכרח לצד השני, ולעשות שימוש באסטרטגיות שהיא לומדת בטיפול.
אורח חיים. כאמור, לתזונה, פעילות גופנית ושינה השפעה רבה על התסמונת. בחלק זה נבחנים גורמים באורח החיים התורמים לתסמונת, ובהמשך האישה תשתמש בכישורים שתקנה בטיפול על מנת לערוך שינויים בגורמים התומרים לתסמונת. במידת הצורך יעורבו בחלק זה אנשי מקצוע נוספים כגון דיאטנית או רופא משפחה.
פתרון בעיות וניהול מצבי לחץ. מצבי לחץ יכולים להוביל לדיכאון, חרדות או כעס בזמן התסמונת. בחלק זה של הטיפול נשים לומדות לזהות גורמי לחץ, לבחון את אסטרטגיות ההתמודדות הנוכחיות שלהן ומידת היעילות שלהן, לפתח אסטרטגית נוספות ולבחון את תוצאותיהן על מנת למצוא את האסטרטגיות המועילות ביותר עבורן.
טכניקות רגיעה. בחלק זה נלמדות טכניקות שונות המאפשרות לאישה להפחית בעוצמת מתח, רוגז, כעס או חרדה. טכניקות אלו כוללות תרגילי נשימה, הרפיית שרירים ומיינדפולנס. טכניקות אלו מותאמות ליומיום, כך שאפשר ליישם אותן בזמן קצר ובזמן הימצאות בחברה.
שינוי דפוסי חשיבה. חלק זה של הטיפול נועד לעזור בהתמודדות עם דיכאון, חרדות וכעס המהווים חלק מהתסמונת. האישה לומדת לזהות מחשבות העולות אצלה באופן אוטומטי במצבים שונים בזמן התסמונת וגורמות לשינויים שליליים במצב הרוח, לאתר את הטעויות שבחשיבה ולתת פירושים חילופיים ונכונים יותר למצב.

ביבליוגרפיה
Cognitive-behavioral therapy for premenstrual syndrome and premenstrual dysphoric disorder: a systematic review. Lustyk MK, Gerrish WG, Shaver S, Keys SL. Arch Womens Ment Health. 2009.

Braverman PK. Premenstrual syndrome and premenstrual dysphoric disorder. J Pediatr Adolesc Gynecol. 2007.

Pearlstein T. Premenstrual syndrome. In: Manu P, ed. Functional Somatic Syndromes: Etiology, Diagnosis and Treatment. Cambridge, United Kingdom: Cambridge University Press; 1998:80-97.

Rapkin A. A review of treatment of premenstrual syndrome & premenstrual dysphoric disorder. Psychoneuroendocrinology 2003


מידע נוסף על טיפול פ-PMS